"פרסום בפייסבוק" הוא עדיין מה שמקלידים בגוגל, אבל מה שקונים בפועל הוא פרסום ברשת של מטא: פייסבוק, אינסטגרם, Messenger, WhatsApp ו-Threads, ממנהל מודעות אחד. זה הערוץ הממומן שבו הכי קל להגיע לאנשים לפי מי שהם ומה שעשו, וגם הערוץ שבו הכי קל לשרוף תקציב בלי לדעת מה קיבלתם בסוף החודש. הדף הזה הוא התמונה הגדולה: מה אפשר בלי תקציב מודעות, אילו חשבונות מקימים לפני המודעה הראשונה, איך בונים ומודדים קמפיין, כמה זה עולה באמת, ומה משתנה כשהמפרסם הוא ארגון עם רכש, ועדות ורגולציה. את הצעדים המדויקים, מסך אחרי מסך, תמצאו במדריך שלב אחרי שלב.

התשובות הקצרות:

  • דף עסקי, פוסטים, סטורי, רילס וקבוצות: חינם. מה שעולה כסף הוא מודעות.
  • מודעות נקנות ב-Ads Manager במכרז: אתם קובעים מטרה ותקציב, מטא גובה על מה שהוצג בפועל.
  • לפני המודעה הראשונה צריך שלושה חשבונות בבעלות הארגון: דף, תיק עסקי (Meta Business Portfolio) וחשבון מודעות.
  • בלי פיקסל ו-Conversions API אין ריטרגטינג, אין אופטימיזציה ואין דוח שאפשר להאמין לו.
  • המדד היחיד שחשוב: עלות לפנייה איכותית. לא לייקים, לא קליקים, לא חשיפות.

מה זה פרסום בפייסבוק ולמי זה מתאים?

פרסום בפייסבוק הוא קניית חשיפה במכרז של מטא: אתם מגדירים מטרה, קהל ותקציב, והמערכת משבצת את המודעה בין התוכן של אנשים שסביר שיגיבו לה. המודעות מוצגות בפיד, בסטורי, ברילס, ב-Marketplace, בתוצאות החיפוש וב-Messenger, ומאותו ממשק גם באינסטגרם, ב-Threads וברשת אפליקציות חיצונית.

ההבדל מגוגל הוא הכוונה. בגוגל אנשים מחפשים פתרון, בפייסבוק הם גוללים. לכן הטירגוט לא נשען על מה שחיפשו אלא על מי שהם ומה שעשו: אזור, גיל, תחומי עניין, ביקור באתר שלכם, דמיון ללקוחות קיימים. המכרז רץ מחדש בכל פעם שמישהו פותח את האפליקציה, ומטא בוחרת מודעה לפי שילוב של הצעת המחיר, ההערכה שלה לגבי הסיכוי שהאדם יבצע את הפעולה שביקשתם, ואיכות המודעה. מכאן נובע דבר אחד שכדאי להפנים: מודעה שאנשים עוצרים בשבילה ולא מסתירים משלמת פחות על אותה תוצאה. הקריאייטיב הוא לא קישוט, הוא חלק מהתמחור.

למי זה מתאים: לכל מי שיכול לומר במשפט אחד מה צריך לקרות אחרי הקליק, ויש לו מי שיענה. לחברות שמוכרות לארגונים זה עובד כשלב חימום וכריטרגטינג לצד תהליך מכירה ארוך, ופחות כערוץ יחיד לסגירת עסקה גדולה. לגופים ציבוריים זה ערוץ יעיל להסביר שירות חדש לתושבים, בתנאי שדף היעד נגיש ושלא נאסף מידע מיותר. למי זה פחות מתאים: למי שאין לו דף יעד שעובד בנייד, למי שחוזר לפניות פעם בשבוע, ולמי שרוצה חשיפה בלי להחליט מה עושים איתה.

פרסום בפייסבוק בחינם: מה אפשר בלי תקציב מודעות

הכל חוץ ממודעות. פתיחת דף עסקי היא חינם, ואיתה פוסטים, סטורי, רילס, אירועים, חנות בדף, קבוצות ומענה בהודעות. מה שעולה כסף הוא רק קניית חשיפה מעבר למי שכבר מחובר אליכם.

ועכשיו החלק שרוב המדריכים מדלגים עליו: החשיפה האורגנית של דף עסקי קטנה, ולא בגלל שעשיתם משהו לא נכון. הפיד מעדיף חברים, קבוצות ותוכן מומלץ, בעיקר וידאו קצר, על פני פוסטים של עסקים, ופוסט רגיל של דף מגיע לחלק קטן מהעוקבים שלו. בלי תקציב עדיין עובדים שלושה דברים:

  • רילס ווידאו קצר. הפורמט שמטא מפיצה לאנשים שלא עוקבים אחריכם. סרטון אחד טוב מגיע רחוק יותר מעשרה פוסטים עם לוגו.
  • קבוצות. פרסום בקבוצות פייסבוק עובד כשאתם חברים אמיתיים שעונים על שאלות, לא כשמדביקים קישור. אי אפשר לקנות מודעה שתופיע דווקא בקבוצה מסוימת, וקבוצה משלכם (לקוחות, תושבים, בוגרים) היא נכס לטווח ארוך.
  • Marketplace ומענה בהודעות. פריטים למכירה, ותשובה מהירה ב-Messenger וב-WhatsApp למי שכבר הגיע. שירות מהיר הוא שיווק.

תוכן אורגני מול מודעות בתשלום: מה כל אחד באמת נותן

תוכן אורגנימודעות בתשלום
מה זה עולהזמן של הצוותתקציב מדיה שאתם קובעים
כמה זמן עד תוצאהחודשיםימים
מי רואה את זהחלק מהעוקבים ומי שהאלגוריתם בחרקהל שאתם מגדירים או שמטא מרחיבה
שליטה בעיתוי
מה אפשר למדודתובנות הדףעלות לתוצאה מהפיקסל ומה-CRM
למה זה טובאמון וקהילה לאורך זמןפניות ומכירות בחודש הקרוב
רוב הארגונים צריכים את שניהם, אבל לא באותו שבוע ולא מאותו תקציב.

הכלל הפשוט: תוכן חינמי בונה אמון לאורך זמן, מודעות מביאות תוצאה בתאריך שקבעתם. מי שצריך פניות החודש משלם; מי שרוצה קהילה משקיע בתוכן. ורוב הארגונים צריכים את שניהם, כי פוסט אורגני שעבד טוב הוא המועמד הטבעי למודעה. את סוגי הפוסטים והפורמטים שעובדים ריכזנו במדריך סוגי הפוסטים.

הגדרות לפעילות פרסומית: שלושת החשבונות ומי מחזיק בהם

לפני שמדברים על מודעה מסדרים את מי שמחזיק במפתחות. פרסום במטא נשען על שלוש ישויות נפרדות, ורוב הבעיות שאנחנו פוגשים בארגונים מתחילות בזה שאחת מהן רשומה על האדם הלא נכון.

הישותמה היאמי צריך להחזיק בה
דף עסקי (Page)הזהות הציבורית: השם והלוגו ליד כל מודעה, גם באינסטגרםהארגון, דרך התיק העסקי; לעובדים גישת משימות
תיק עסקי (Meta Business Portfolio)המעטפת: מחזיקה את הדף, חשבון המודעות, הפיקסל, הקטלוג וחשבון האינסטגרם, ובה נותנים הרשאותהארגון, עם שני מנהלים מהארגון לפחות
חשבון מודעות (Ad account)הארנק והיומן: תקציב, אמצעי תשלום, חשבוניות, היסטוריית קמפיינים וקהליםהארגון; משרד פרסום מקבל גישת שותף בלבד

ההקמה הנכונה, בסדר הזה: פותחים תיק עסקי מפרופיל אמיתי של אדם בארגון, עם מייל בדומיין של הארגון, ומוסיפים מיד מנהל שני; מוסיפים את הדף הקיים ולא פותחים חדש, כי דף חדש מתחיל בלי עוקבים ובלי היסטוריה; יוצרים חשבון מודעות במטבע שקל ובאזור זמן ירושלים, ששניהם לא ניתנים לשינוי אחר כך, עם מספר העוסק או הח.פ. לחשבוניות; מזינים אמצעי תשלום וקובעים תקרת הוצאה לחשבון; מפעילים אימות דו-שלבי לכל מי שיש לו גישה; מאמתים את הדומיין של האתר; ומחברים פיקסל עם Conversions API דרך Events Manager. רק אחרי כל זה מוסיפים אנשים וספקים, כל אחד עם המינימום שהוא צריך.

למה זה עניין של ההנהלה ולא רק של הטכנאי: חשבון מודעות שנפתח בפרופיל של עובד או של ספק לוקח איתו את הפיקסל, את הקהלים ואת ההיסטוריה כשהוא הולך. ארגון בלי בעלות על החשבון לא יכול להוציא מכרז חדש בלי לאבד את נכסי המדידה שלו, וזה בדיוק הרגע שבו מגלים את זה. מבנה החשבונות בארגון עם כמה יחידות, כמה תקציבים וכמה מאשרים מפורט בפרסום בפייסבוק לארגונים גדולים.

הגדרות דף העסק בפייסבוק

הדף הוא מה שאנשים רואים כשהם מקליקים על השם שליד המודעה, ולכן ההגדרות שלו הן חלק מהקמפיין ולא משימה של מתמחה. הדפים עובדים ב"חוויית הדפים החדשה": עוברים לדף מהפרופיל, וההגדרות יושבות תחת "הגדרות ופרטיות". מטא מזיזה תפריטים לעיתים קרובות, אז חפשו לפי השם ולא לפי המיקום. מה בודקים לפני שמפרסמים:

  • שם וקטגוריה. שם הארגון כפי שמחפשים אותו, בעברית ובאנגלית אם צריך. שינוי שם עובר אישור של מטא ולפעמים נדחה; הכללים במדריך לשינוי שם הדף העסקי.
  • תמונת פרופיל וקאבר. לוגו נקי בריבוע של לפחות 320 על 320 פיקסלים, וקאבר שהמרכז שלו שורד את החיתוך בנייד. המידות במדריך הגדלים והמידות.
  • פרטי קשר וכפתור פעולה. טלפון, אתר, כתובת, שעות, וכפתור שפותח WhatsApp, שיחה או טופס. כאן גם מחברים את חשבון האינסטגרם העסקי לדף, אחרת המודעות יופיעו באינסטגרם בלי הזהות שלכם.
  • הודעות. הודעת פתיחה, שאלות נפוצות, ומי בצוות עונה בשעות הפעילות. מי שמריץ מודעות שפותחות שיחה חייב מענה, אחרת שילם על שיחה שאף אחד לא ניהל.
  • גישה והרשאות. תפקידי מנהל ועורך הישנים הוחלפו: גישת פייסבוק (שליטה מלאה או חלקית) לשני אנשים בארגון, וגישת משימות (תוכן, הודעות, מודעות, תובנות) לכל השאר. מי שעוזב מוסר באותו יום.
  • פיקוח על תגובות. מילים חסומות ופילטר ניבול פה. קמפיין מוצלח מביא גם תגובות, ולגוף ציבורי צריך נוהל כתוב: מי עונה, תוך כמה זמן, ומה מוסתר.
  • הגבלות. הגבלת מדינה או גיל רק כשהחוק מחייב, כי היא מסתירה את הדף גם ממנועי החיפוש.
  • שקיפות. כל מודעה של הדף גלויה בספריית המודעות של מטא. זה מחייב אתכם, וזה גם המקום לראות מה המתחרים מריצים ובאיזה מסר.

פרסום ושיווק נכון בפייסבוק: איך בונים ומודדים קמפיין

קמפיין בנוי משלוש רמות: קמפיין (המטרה והתקציב), קבוצת מודעות (הקהל, המיקומים ולוח הזמנים) ומודעה (הקריאייטיב והקישור). ההחלטות שקובעות אם הכסף יחזור נמצאות ברמה הראשונה ובאחרונה, לא באמצע.

  1. מטרה. Ads Manager מציע שש מטרות: מודעות למותג, תנועה, מעורבות, לידים, קידום אפליקציה ומכירות. המטרה אומרת למטא על מה לבצע אופטימיזציה. מי שרוצה פניות בוחר לידים או מכירות, לא תנועה, כי קליק זול לא שווה כלום כשאף אחד לא ממלא את הטופס.
  2. קהל. שלוש שכבות: מי שכבר נגע בכם (קהל מותאם מהפיקסל, מרשימת לקוחות, מצופי וידאו), מי שדומה להם (קהל דומה), וקהל חדש. ברירת המחדל היום היא קהל Advantage+: אתם נותנים הצעות ובקרות והמערכת מרחיבה לפי מי שמגיב. זה עובד יפה בקהל קר; בריטרגטינג משאירים קהל מותאם בלבד, אחרת המערכת תבזבז את התקציב על אנשים שלא מכירים אתכם.
  3. קריאייטיב. זה הטירגוט האמיתי: המערכת לומדת ממי שעוצר על המודעה למי להציג אותה הלאה. וידאו קצר עם כתוביות, תמונה בשלושה יחסים (1:1, 4:5, 9:16), הצעה ברורה וכפתור אחד. כמה מודעות חדשות בחודש, כי אותו קהל מתעייף ואז העלות לתוצאה מטפסת.
  4. מדידה. הפיקסל של מטא באתר ו-Conversions API מהשרת, יחד, הם הבסיס: מאז iOS 14.5 גולשי אייפון יכולים לסרב למעקב בין אפליקציות, והפיקסל לבד רואה פחות ממה שקרה. לידים מטופס בתוך פייסבוק מסונכרנים ל-CRM מיד, כי ליד שמחכה יום מתקרר.
  5. תקציב ולוח זמנים. תקציב יומי או כולל, ברמת הקמפיין או לכל קבוצת מודעות. קבוצה חדשה נמצאת בשלב למידה עד שהיא צוברת, לפי מטא, בערך 50 אירועי אופטימיזציה בשבוע, ובזמן הזה לא נוגעים בה.

מה מטא מחליטה לבד ומה נשאר בידיים שלכם

האוטומציה של מטאאתם
מטרת הקמפיין ומחיר היעד לתוצאה
הרחבת הקהל מעבר להצעות שנתתםבקרות בלבד: אזור, גיל, החרגות
בחירת מיקומיםאפשר לעבור לידני
חלוקת התקציב בין קבוצות המודעותתקרת הוצאה לחשבון
הקריאייטיב וההצעה
גדרות מותג, רגולציה ונגישות
אוטומציה טובה על תוכנית גרועה מביאה תוצאות גרועות מהר יותר.

איך זה נראה מסך אחרי מסך, מבחירת המטרה ועד הפרסום, מפורט בסעיף יצירת קמפיין מא' ועד ת' במדריך.

כמה עולה פרסום בפייסבוק?

אין מחירון. מטא לא מוכרת מודעה במחיר קבוע אלא במכרז, ואתם קובעים שני דברים: כמה להוציא ומה נחשב תוצאה. המערכת קונה בתקציב הזה כמה שיותר תוצאות וגובה על חשיפות שהוצגו בפועל. לכן השאלה הנכונה היא לא "כמה עולה פרסום בפייסבוק" אלא "כמה עולה לי פנייה, ומה פנייה שווה לי".

מה מזיז את המחיר למעלה ולמטה:

  • תחרות על הקהל. ככל שיותר מפרסמים רוצים את אותם אנשים, המכרז יקר יותר. עונות עמוסות כמו חגים וסוף שנה מייקרות את כולם.
  • איכות המודעה. מודעה שעוצרים בשבילה ולא מסתירים מקבלת עדיפות במכרז ומשלמת פחות לתוצאה. זה החלק שבשליטתכם.
  • המטרה והאירוע. חשיפה זולה מקליק, קליק זול מליד, ליד זול מרכישה. מי שמשווה מחירים בין מטרות שונות מרמה את עצמו.
  • המיקומים. רילס ורשת האפליקציות החיצונית זולים יותר לחשיפה; הפיד יקר יותר ובדרך כלל מביא יותר פעולות.
  • דף היעד. דף איטי או טופס ארוך מייקרים כל פנייה, כי משלמים על קליקים שלא נסגרים.

מה המינימום? Ads Manager מציג תקציב יומי מינימלי ליד שדה התקציב, והוא נמוך. הסף האמיתי הוא שלב הלמידה: תקציב שמאפשר בערך 50 תוצאות בשבוע נותן למערכת מספיק נתונים כדי להתייצב. פחות מזה עובד לריטרגטינג לקהל קטן, לא לגיוס קהל חדש.

ויש הבדל שכל מנהל כספים צריך להכיר. תקציב מדיה הוא מה שמטא גובה, מחשבון המודעות של הארגון, עם חשבונית של מטא. דמי ניהול הם מה שמשרד הפרסום גובה על העבודה, בסכום קבוע או כאחוז מהמדיה. שני הסכומים צריכים להופיע בנפרד בהצעת המחיר ובדוח החודשי. ספק שגובה סכום אחד "כולל פרסום" בלי לפרט כמה מזה הגיע למטא לא נותן לכם דרך לדעת מה קיבלתם. גם המע"מ שייך לשיחה הזאת: שיעורו עומד על 18% מינואר 2025, ואת אופן החיוב שלכם מול מטא כדאי לוודא עם הנהלת החשבונות ומול רשות המסים.

איך יודעים אם הקמפיין עבד?

בודקים כמה עלתה פנייה שהמכירות מוכנות לעבוד איתה, ומשווים אותה למה שפנייה כזאת שווה לכם. כל מספר אחר בדוח, חשיפות, קליקים, לייקים ואפילו לידים, הוא רק תחנה בדרך.

המסלול מהתקציב עד העסקה, ואיפה הוא נשבר

  1. 1

    מכרז

    מטא בוחרת איזו מודעה להציג לכל אדם

  2. 2

    חשיפה

    פיד, סטורי, רילס, הודעות

  3. 3

    קליק

    כאן נגמרת האחריות של מטא ומתחילה שלכם

  4. 4

    דף יעד או טופס

    מהירות בנייד, טופס קצר, הודעת פרטיות

  5. 5

    ליד במערכת

    סנכרון מיידי ל-CRM, לא הורדת קובץ פעם ביום

  6. 6

    שיחה ראשונה

    הזמן עד השיחה הוא המדד שכמעט אף אחד לא מודד

  7. 7

    עסקה

    רק כאן יודעים מה הקמפיין באמת היה שווה

מטא אחראית לשלושת השלבים הראשונים. ארבעת האחרונים הם שלכם, ושם נשרף רוב הכסף.

שלושה דברים שכדאי לדעת לפני שקוראים דוח של מטא. ראשית, חלון השיוך: ברירת המחדל סופרת תוצאה שקרתה תוך שבעה ימים מקליק או יום אחד מצפייה. אם תחליפו חלון באמצע הרבעון, הגרף ישתנה בלי שקרה שום דבר במציאות, אז בוחרים חלון אחד ונשארים איתו. שנית, הפער בין מטא ל-CRM: מטא סופרת לפי מה שראתה, ה-CRM סופר לפי מה שנכנס. מספרים שונים בשני המסכים הם נורמליים; מה שלא נורמלי הוא לא לדעת איזה מהם קובע. שלישית, איכות מול כמות: קמפיין שהוריד את מחיר הליד בחצי והכפיל את מספר הפניות שלא רלוונטיות ייקר את המכירה, לא הוזיל אותה. איך מגדירים מראש מה נחשב פנייה טובה, במדריך ללידים איכותיים.

דוח חודשי שאפשר להביא להנהלה מכיל חמישה מספרים ולא חמישה עמודים: כמה יצא למטא, כמה פניות הגיעו, כמה מהן היו איכותיות, כמה עלתה פנייה איכותית, ומה משתנה בחודש הבא ולמה. אם הספק לא יכול למלא את חמשת השדות האלה, הבעיה היא לא בפורמט הדוח.

הטעויות ששורפות תקציב

אלה החוזרות, לפי הסדר שבו אנחנו פוגשים אותן בחשבונות שמגיעים אלינו:

  1. קידום פוסטים במקום קמפיין. קידום מתוך הדף מבצע אופטימיזציה למעורבות. לייקים לא משלמים משכורות.
  2. מטרת "תנועה" כשרוצים פניות. מטא תמצא בדיוק את מי שמקליק ולא ממלא טפסים, כי זה מה שביקשתם.
  3. בלי פיקסל, או פיקסל בלי Conversions API. המערכת לא לומדת ממה שהיא לא רואה, ואתם לא יודעים מה עבד.
  4. קהל של "כולם". תקציב של ארגון בינוני לא מכסה את כל ישראל. מתחילים מהחם לקר.
  5. מודעה אחת לחודשיים. הקהל מתעייף והמחיר עולה. מחליפים קריאייטיב לפני שהעלות לתוצאה קופצת, לא אחרי.
  6. שינויים כל בוקר. כל שינוי משמעותי מחזיר את קבוצת המודעות לשלב הלמידה. משנים פעם בשבוע, בבת אחת.
  7. לידים שמחכים. טופס בפייסבוק שאף אחד לא מסתכל עליו יומיים. ליד מתקרר תוך שעות, לא תוך שבוע.
  8. החשבון על שם הספק. כשנפרדים, נשארים בלי פיקסל, בלי קהלים ובלי היסטוריה.
  9. דף יעד שלא עומד בחוק. טופס בלי הודעת פרטיות, דף נחיתה לא נגיש בגוף ציבורי. זה לא רק סיכון משפטי, זה קמפיין שנעצר באמצע.

מה שונה כשהמפרסם הוא ארגון: רכש, אישורים, נגישות ופרטיות

המכניקה של הקמפיין זהה לכולם. מה שמשתנה בארגון הוא מי מאשר, מה מותר לאסוף ומה קורה כשמחליפים ספק. ארבעה דברים שכדאי לסגור לפני ההשקה ולא אחריה:

  • רכש ובעלות. הדף, התיק העסקי, חשבון המודעות והפיקסל רשומים על הארגון, וכל ספק מקבל גישת שותף שאפשר לנתק בלחיצה. במפרט של מכרז זה סעיף אחד קצר שחוסך שנה של כאב.
  • מסלול אישורים לקריאייטיב. כשכל מודעה עוברת דובר, יועץ משפטי ומנכ"ל, הקמפיין נעצר. הפתרון שעובד: מאשרים מראש חבילה חודשית של מסרים ושל תבניות, ולא כל וריאציה בנפרד. בלי זה אי אפשר להחליף קריאייטיב בקצב שהמערכת דורשת.
  • נגישות. דף הנחיתה שאליו המודעה מובילה כפוף לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, והתקן הישראלי מבוסס על WCAG ברמה AA. זה כולל גם כתוביות בווידאו וניגודיות בטקסט שעל התמונה. פרטים באתר הנגשת השירות הציבורי, ואת ההתאמה למקרה שלכם מוודאים מול היועץ המשפטי.
  • פרטיות והסכמה. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בתוקף מאוגוסט 2025 ומחדד את החובות סביב איסוף מידע והסכמה. בפועל: הודעת פרטיות בכל טופס, סימון נפרד להסכמה לדיוור לפי חוק התקשורת, העלאת רשימות לקוחות למטא רק כשיש בסיס לכך, ואם מתקשרים ומקליטים, מודיעים על ההקלטה בתחילת השיחה.

ועוד שניים שמופיעים בכל ביקורת פנים: בטיחות מותג, כלומר מסנן מלאי ורשימת חסימה כדי שהמודעה לא תופיע לצד תוכן שלא רוצים להיות לידו, ותיעוד, כלומר מי שינה מה ומתי בחשבון. הגרסה המורחבת, עם מבנה חשבונות לכמה יחידות ודיווח להנהלה, נמצאת בפרסום בפייסבוק לארגונים גדולים.

לבד או עם משרד פרסום?

אפשר לנהל קמפיינים במטא בבית, ובארגונים רבים זה נכון: מנהל שיווק שעבר מדריך מסודר יכול להקים חשבון ולהריץ ריטרגטינג לבד. משרד פרסום נכנס לתמונה כשצריך קריאייטיב חדש כל חודש, כשיש כמה יחידות וכמה קהלים, כשהתקציב גדול מספיק כדי שטעות תכאב, או כשההנהלה רוצה מישהו אחד שאחראי לתוצאה. בכל מקרה, על ארבעה דברים לא מוותרים: הבעלות על החשבונות נשארת בארגון, המדיה משולמת למטא ישירות, הדוח החודשי מראה הוצאה ותוצאות, ויש איש קשר אחד. מה שואלים לפני שחותמים ומה כותבים במכרז, במדריך לבחירת משרד פרסום בפייסבוק.

המשך קריאה: כל המדריכים לפרסום בפייסבוק

מה עושים עכשיו

שלושה דברים אפשר לעשות היום, בלי להוציא שקל. פתחו את התיק העסקי ובדקו על שם מי רשומים הדף וחשבון המודעות, והעבירו לארגון מה שצריך. היכנסו ל-Events Manager וראו אם הפיקסל ו-Conversions API סופרים את הפעולה שחשובה לכם, ולא רק צפיות בדף. וכתבו במשפט אחד מה צריך לקרות אחרי הקליק ומה זה שווה לכם. השבוע: קמפיין ריטרגטינג קטן לקהל שכבר ביקר באתר, כי הוא הזול ביותר וילמד אתכם אם המדידה בכלל עובדת.

רוצים שמישהו יבדוק את התשתית לפני שהכסף זז? האבחון הדיגיטלי חינם בודק את דף הנחיתה ואת המדידה ומראה מה לתקן. ואם אתם מחפשים מי שינהל את זה מולכם בשקיפות, ככה אנחנו עושים קמפיינים ממומנים.