כתוביות לסרטונים: איך מוסיפים כתוביות ומה החוק דורש מארגונים

סרטון בלי כתוביות מאבד שני קהלים בבת אחת: מי שלא שומע, ומי שצופה בלי קול כי הוא בתחבורה ציבורית, במשרד פתוח או בתור לרופא. בארגון שמספק שירות לציבור זו גם שאלה של חובה חוקית. המדריך הזה עונה על מה שמנהלי דיגיטל, דוברים ואנשי רכש שואלים באמת: מה התקנות דורשות, מתי צורבים כתוביות ומתי מעלים קובץ, איך עושים את זה בכל פלטפורמה, מה מיוחד בעברית, ואיך בונים תהליך שבועי שלא נשען על אדם אחד שזוכר. את הפרשנות המשפטית שחלה עליכם מקבלים מהיועץ המשפטי ומרכז הנגישות, לא ממאמר.

למה כתוביות הן לא תוספת

הסיבה הראשונה היא נגישות. אנשים חירשים וכבדי שמיעה לא יכולים לקבל את המידע שבפס הקול בלי טקסט מסונכרן. כשהסרטון מסביר איך מגישים בקשה, מה התנאים לזכאות או איך מגיעים לסניף, סרטון בלי כתוביות הוא שירות שחלק מהציבור פשוט לא מקבל.

הסיבה השנייה היא איך אנשים צופים. ברשתות החברתיות סרטונים מתחילים לרוץ בפיד בלי קול, ומי שגולל לא תמיד ידליק אותו. מטא עצמה מציגה את הכתוביות במרכז העזרה שלה כדרך לעזור לאנשים לצפות במודעות בלי קול. סרטון שהמסר שלו עובר רק בדיבור, מפסיד את מי שלא הדליק את הרמקול.

הסיבה השלישית היא טקסט. תמלול וכתוביות הופכים את מה שנאמר בסרטון לטקסט שאפשר לחפש, לצטט ולתרגם. מנועי חיפוש ומנועי תשובות קוראים טקסט הרבה יותר טוב מאשר הם מבינים וידאו, ולכן תמלול בעמוד הוא גם חלק מהעבודה על הופעה בתשובות של AI, לא רק על נגישות.

ויש סיבה רביעית, שקטה יותר: כתוביות מכריחות את הארגון לכתוב את הסרטון. מי שכותב תסריט ברור, בשפה פשוטה, מקבל כתוביות כמעט בחינם, כי הטקסט כבר קיים. מי שמאלתר מול המצלמה, מגלה את הפער רק כשמישהו צריך לתמלל.

מה החוק בישראל דורש מסרטונים

המסגרת היא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג-2013. סימן ג׳ בתקנות עוסק בשירותי אינטרנט, והוא הוחלף בתיקון של 2017. הדרישה הכללית, בתקנה 35א, היא להנגיש שירותי אינטרנט לפי תקן נגישות האינטרנט, ת״י 5568, ברמה AA. אבל התקנה הזו מוציאה במפורש מהדרישה הכללית שני דברים: יישומים, ומדיה מבוססת זמן, כלומר וידאו ושמע. לווידאו יש תקנה משלו: 35ד.

לפי נוסח התקנות כפי שהוא מופיע בנבו (נכון לאוקטובר 2026), תקנה 35ד קובעת כך:

שלוש תקנות נוספות באותו סימן נוגעות ישירות לסרטונים. תקנה 35ב פוטרת גוף מאחריות לתכנים שצדדים אחרים מעלים או מוסרים לו כשהוא לא עורך או מפיק אותם, אבל מחייבת אותו להעמיד תשתית נגישה. תקנה 35ו(ד) פוטרת מהתאמה מסוימת בשירות שעובר על גבי רשת חברתית, אם התשתית של הרשת לא מאפשרת אותה. ותקנה 35א(ד) קובעת שסטייה מהדרישות לא תיחשב הפרה אלא אם נשלחה לגוף הודעה שדורשת לתקן, והוא לא תיקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מקבלתה. גם אז, הוא נדרש לתת התאמה חלופית בהקדם.

הרחבנו על החובה הכללית להנגיש אתרים, על הצהרת הנגישות ועל מה שתוסף נגישות לא פותר, במדריך נגישות אתרים. כאן נתמקד בווידאו.

מה אומרים WCAG ות״י 5568: כתוביות, שידור חי ותיאור קולי

ת״י 5568 מבוסס על הנחיות WCAG 2.0 של W3C, בשינויים לאומיים. בהנחיות, כל מה שנוגע לווידאו ושמע נמצא תחת הנחיה 1.2, מדיה מבוססת זמן. כדי להבין מה התקנה בחרה ומה היא השאירה בחוץ, כדאי להכיר את הסעיפים עצמם. לפי WCAG 2.0:

תקנה 35ד מפנה במפורש רק לסעיף 1.2.2, ומוסיפה דרישה לחלופה בכתב או בהקלטה לסרטון שיש בו מידע שנדרש לשירות. לכן, לפי נוסח התקנה, כתוביות לשידור חי ותיאור קולי אינם חלק מהחובה המפורשת בתקנה זו. זה לא אומר שהם לא חשובים, וזה לא פוטר מבדיקה מול היועץ המשפטי. ארגון שמשדר בשידור חי אירוע שיש בו מידע לציבור, כדאי שיתכנן כתוביות חיות או לפחות יעלה אחריו הקלטה מתומללת ועם כתוביות.

הגדרת הכתוביות ב-WCAG רחבה יותר ממה שרבים חושבים. לפי מסמך ההבנה של סעיף 1.2.2, כתוביות לא כוללות רק את הדיאלוג: הן מזהות מי מדבר, וכוללות מידע שאינו דיבור ומועבר בצליל, כמו אפקטים בעלי משמעות. אותו מסמך מבחין בין כתוביות סגורות, שהצופה יכול להדליק ולכבות, לבין כתוביות פתוחות, שאי אפשר לכבות, כמו טקסט שצרוב בתמונה. הסעיף מכיר בשתיהן.

תיאור קולי הוא הקראה של מה שרואים על המסך ולא נאמר בפס הקול. הדרך הזולה ביותר להגיע אליו היא בתסריט: מי שכותב "כאן אתם רואים את הטופס" ומצביע, משאיר את הצופה העיוור בחוץ. מי שכותב "בטופס שלושה שדות: שם, תעודת זהות וטלפון", לא צריך תיאור קולי נפרד, כי המידע כבר נאמר. ליוטיוב יש גם עמוד עזרה על הוספת תיאורים קוליים, למי שמפיק סרטון שבו המידע החזותי לא נאמר.

מי אחראי: הגוף, הספק או הפלטפורמה

השאלה הזו עולה בכל פרויקט שיש בו ספק, והתשובה לפי התקנות ברורה יחסית: האחריות היא על הגוף שמספק את השירות, גם כשמי שהפיק את הסרטון הוא ספק חיצוני שעבד לפי הנחיותיו. לכן הדרישה צריכה להיות כתובה בהזמנה מהספק, ולא להתגלות אחרי שהסרטון כבר עלה.

לחברות שנותנות שירות לממשלה ולרשויות יש כאן שני כובעים. כשאתם מפיקים סרטון עבור משרד או רשות, הגוף הציבורי הוא החייב, והוא יצפה שהתוצר שלכם יגיע עם כתוביות. כשאתם מפרסמים סרטונים על השירות שלכם עצמכם, ייתכן שאתם החייבים בעצמכם, לפי המחזור ולפי סוג השירות. שתי השאלות שונות, וכדאי לברר את שתיהן. אם אתם ניגשים למכרזים, בדקו גם מה כתוב במפרט על נגישות תוצרים; הרחבנו על קריאת מפרט במדריך המכרזים הממשלתיים.

לגבי הפלטפורמה: הפטור של תקנה 35ו(ד) חל על התאמה שהתשתית של הרשת החברתית לא מאפשרת. בפועל, כמעט כל רשת מאפשרת לפחות כתוביות צרובות בתמונה, ולכן לא כדאי לבנות על הפטור כאסטרטגיה. הפרשנות של הפטור במקרה שלכם שייכת ליועץ המשפטי.

ומה עם סרטונים שהציבור מעלה, למשל באתר של רשות שמאפשרת לתושבים לשתף תוכן? תקנה 35ב קובעת שהגוף לא אחראי על הנגשת תכנים שהוא לא עורך או מפיק, אבל הוא חייב להעמיד תשתית נגישה: נגן שתומך בכתוביות, ושדות שמאפשרים למעלה התוכן להוסיף אותן.

כתוביות צרובות או כתוביות סגורות

כתוביות סגורות הן קובץ נפרד שהנגן מציג מעל הסרטון, והצופה יכול להדליק, לכבות ולבחור שפה. כתוביות צרובות, או פתוחות, הן חלק מהתמונה עצמה: הן יוצאות בייצוא הסרטון מתוכנת העריכה, ונראות בכל מקום שבו הסרטון מוצג. אין תשובה אחת נכונה, יש תשובה לכל פלטפורמה.

הכלל שעובד לרוב הארגונים: מחזיקים קובץ כתוביות אחד, מאושר, לכל סרטון. ממנו מייצאים גרסה צרובה לפלטפורמות שלא מקבלות קובץ, ומעלים את הקובץ עצמו לפלטפורמות שכן. כך יש מקור אמת אחד, וכשמתגלה טעות מתקנים אותה פעם אחת.

שני דברים לבדוק בכתוביות צרובות. ראשית, ניגודיות: טקסט לבן בלי רקע על צילום בהיר הוא כתובית שאי אפשר לקרוא, ולכן נהוג רקע כהה חצי שקוף או קו מתאר. שנית, מיקום: ברשתות כמו אינסטגרם ממשק האפליקציה מכסה חלק מהמסך, וכתובית בתחתית עלולה להיעלם מתחת לכפתורים. הרחבנו על אזורים בטוחים במדריך גדלים ומידות למודעות בפייסבוק ובאינסטגרם.

קובץ SRT וקובץ WebVTT: איך הם בנויים

שני הפורמטים הם קובצי טקסט פשוטים. כל כתובית היא בלוק: זמן התחלה, זמן סיום והטקסט שמוצג ביניהם. ההבדלים קטנים אבל שוברים העלאה אם מתבלבלים ביניהם.

SRT (SubRip)

הפורמט הנפוץ ביותר, ומה שמטא ולינקדאין מבקשות. כל בלוק מתחיל במספר רץ, אחריו שורת זמנים עם פסיק לפני האלפיות, אחריה שורה או שתיים של טקסט, ושורה ריקה בין בלוקים:

1
00:00:00,500 --> 00:00:03,200
שלום, כאן מוקד השירות הדיגיטלי.

2
00:00:03,400 --> 00:00:06,800
בסרטון הזה נראה איך מגישים בקשה באתר.

3
00:00:07,000 --> 00:00:08,500
[מוזיקה]

לפי עמוד הפורמטים הנתמכים של יוטיוב, ב-SRT נתמכת רק הגרסה הבסיסית, סימוני עיצוב לא מזוהים, והקובץ חייב להיות בקידוד UTF-8 פשוט. קובץ עברית שנשמר בקידוד ישן של Windows יופיע כג׳יבריש.

WebVTT

הפורמט של הרשת, ומה שהדפדפן מצפה לו בנגן באתר. לפי מפרט WebVTT של W3C, הקובץ חייב להתחיל במילה WEBVTT, בזמנים יש נקודה ולא פסיק לפני האלפיות, והמספר הרץ אינו חובה:

WEBVTT

00:00:00.500 --> 00:00:03.200
שלום, כאן מוקד השירות הדיגיטלי.

00:00:03.400 --> 00:00:06.800 line:10%
בסרטון הזה נראה איך מגישים בקשה באתר.

WebVTT תומך גם בהגדרות מיקום, כמו line:10% בדוגמה, שמעלה את הכתובית לראש המסך כשבתחתית יש טקסט חשוב בתמונה. יוטיוב תומכת במיקום ב-WebVTT, ובעיצוב מוגבל להדגשה, הטיה וקו תחתון.

איך מוסיפים כתוביות ביוטיוב

יוטיוב היא הפלטפורמה הנוחה ביותר לכתוביות, ולכן כדאי לבנות את התהליך סביבה גם כשהסרטון מתפרסם בסוף במקום אחר. לפי מרכז העזרה של יוטיוב, נכון לאוקטובר 2026:

הסנכרון האוטומטי הוא האפשרות שהכי שווה להכיר. מדביקים את התסריט או את התמלול, ויוטיוב מתזמנת אותו לפי הדיבור. לפי עמוד העזרה, התמלול צריך להיות בשפה שנתמכת בזיהוי דיבור ולהתאים לשפה המדוברת בסרטון, והשיטה לא מומלצת לסרטונים ארוכים משעה או עם שמע באיכות נמוכה. בהקלדה ידנית אפשר להוסיף גם סימני צליל, כמו [מחיאות כפיים].

יוטיוב יוצרת גם כתוביות אוטומטיות, ולפי עמוד העזרה עברית נמצאת ברשימת השפות. הן נוצרות רק בשפת ברירת המחדל של הסרטון, ולכן ודאו שהשפה של הסרטון מוגדרת לעברית. בשידורים חיים, לפי אותו עמוד, כתוביות אוטומטיות זמינות באנגלית בלבד. גם בסרטון מוקלט, אל תשאירו את הכתוביות האוטומטיות כמו שהן; על זה בהמשך.

יתרון נוסף ביוטיוב הוא שלפי עמוד העריכה של הכתוביות אפשר להוריד מ-YouTube Studio את קובץ הכתוביות (בעריכת השפה, אפשרויות ואז הורדת הכתוביות) ולהשתמש בו בשאר הפלטפורמות. כשעורכים כתוביות שנוצרו אוטומטית, יוטיוב יוצרת מסלול כתוביות חדש שכולל את התיקונים. כך, אחרי תיקון אחד, יש לכם קובץ מאושר אחד לכל המקומות.

כתוביות בפייסבוק ובאינסטגרם

סרטון בפרופיל או בדף פייסבוק

לפי מרכז העזרה של פייסבוק, מוסיפים כתוביות לסרטון שכבר פורסם דרך עריכת הפוסט: לוחצים על האפשרויות בפינת הפוסט, עריכת פוסט, עריכה, הוספת כתוביות, ואז העלאה של קובץ SRT ושמירה. אפשר לחזור על התהליך לכל שפה נוספת. להוספת כתוביות לסרטון של דף יש עמוד עזרה נפרד, והממשק משתנה מעת לעת, לכן בדקו את הנוסח העדכני.

מודעת וידאו במנהל המודעות

לפי מרכז העזרה לעסקים של מטא, במודעת וידאו פותחים את עריכת הסרטון בקטע הקריאייטיב, לוחצים על כתוביות ובוחרים בין העלאת קובץ לבין יצירה אוטומטית. שלושה פרטים שחשוב לדעת, נכון לאוקטובר 2026:

אינסטגרם

לפי מרכז העזרה של אינסטגרם, ב-Reels יש מתג של כתוביות אוטומטיות שנוצרות בזיהוי דיבור, ואפשר להפעיל ולכבות אותו לפני הפרסום ואחריו. עמוד העזרה לא מתאר העלאת קובץ כתוביות מהאפליקציה, ולא מפרט באילו שפות הזיהוי עובד. לכן, לסרטון בעברית באינסטגרם, הדרך הבטוחה היא כתוביות צרובות שיוצאות מהקובץ המאושר. מודעה שרצה באינסטגרם דרך מנהל המודעות מקבלת את קובץ ה-SRT כמו בפייסבוק.

לארגונים שמפרסמים ברשתות של מטא תחת אישורים, דוברות ונהלים, הרחבנו על התהליך כולו במדריך פרסום בפייסבוק לארגונים גדולים.

כתוביות בלינקדאין

לפי מרכז העזרה של לינקדאין, אפשר להוסיף כתוביות סגורות לסרטון שמשתפים מהמחשב, בפרופיל אישי או בדף חברה. הקובץ הוא SRT, והוא צריך להיות מצורף לפני שהפוסט עולה:

העמוד הרשמי מתאר את התהליך מהמחשב בלבד, ולכן כדאי שמי שמפרסם בלינקדאין בשם הארגון יעשה זאת מהמחשב ולא מהטלפון. הנגן של לינקדאין קטן יחסית בפיד, ושורות קצרות נקראות בו טוב יותר.

כתוביות בנגן באתר שלכם

באתר יש שתי דרכים, ושתיהן לגיטימיות. הראשונה היא להטמיע סרטון מיוטיוב או מפלטפורמת וידאו אחרת, ואז הכתוביות שהעליתם שם מוצגות בנגן המוטמע. הדרך השנייה היא נגן HTML5 שמנגן קובץ וידאו שנמצא אצלכם, ואז הכתוביות מגיעות מקובץ WebVTT שמחובר לסרטון בתגית track:

<video controls src="/media/service.mp4">
<track kind="captions" srclang="he" label="עברית" src="/media/service.he.vtt" default>
</video>

מה לבדוק בנגן עצמו, כי גם הוא חלק מהנגישות של העמוד:

אתר שמשרת קהל בכמה שפות צריך לתכנן את זה מראש, כולל כיווניות: עברית וערבית מימין לשמאל, רוסית ואנגלית משמאל לימין. הרחבנו במדריך אתר רב לשוני. ובאתר של רשות, הסרטונים הם בדרך כלל חלק משירות לתושב; ראו את המדריך לאתר של רשות מקומית.

כתוביות בעברית: פיסוק, שורות ותזמון

כיווניות ופיסוק

הבעיה הנפוצה ביותר בכתוביות בעברית היא נקודה או סימן שאלה שקופצים לצד הלא נכון של השורה. זה קורה כשהנגן מחליט שהשורה היא משמאל לימין, בדרך כלל כי היא מתחילה במספר, בשם באנגלית או בסימן פיסוק. מפרט WebVTT קובע שכיוון הבסיס של כל שורה נקבע לפי התו הכיווני הראשון בה, ומציע לתקן כיוון שגוי בהוספת תו RLM (U+200F, סימן ימין לשמאל) בתחילת השורה. ב-SRT אין מפרט רשמי, וכל נגן מפרש אותו קצת אחרת, לכן אותו תיקון עובד ברוב המקרים אבל חייבים לבדוק אותו בנגן היעד.

הפתרון הפשוט יותר הוא לנסח: שורה שמתחילה במילה עברית, ולא ב"2027 תהיה שנה..." או ב"Zoom יעלה...", כמעט אף פעם לא נשברת. ובכל מקרה, צפו בסרטון עם הכתוביות בטלפון ובמחשב לפני שמפרסמים, כי שם מגלים את מה שעורך הטקסט לא מראה.

אורך שורה ושבירת שורות

כתובית טובה היא שורה אחת או שתיים, שנשברות במקום טבעי בתחביר: לא בין שם התואר לשם העצם, לא בין מילת היחס למילה שאחריה, ולא באמצע שם של מוסד. אנשי מקצוע בכתוביות עובדים לפי מדריכי סגנון שקובעים מספר תווים מרבי לשורה ומהירות קריאה מרבית. כשאתם מזמינים כתוביות, בקשו מהספק את מדריך הסגנון שהוא עובד לפיו, ואמצו אחד קבוע לכל הסרטונים של הארגון.

תזמון

כתובית צריכה להופיע כשהדובר מתחיל לדבר ולהישאר מספיק זמן כדי לקרוא אותה, גם אם הדובר כבר עבר הלאה. אל תפצלו משפט קצר לשלוש כתוביות מהבהבות, ואל תדחסו פסקה לכתובית אחת. בסוף כל סצנה, הכתובית יורדת עם החיתוך ולא נגררת אל השוט הבא.

מה כותבים חוץ מהדיבור

מי מדבר, כשזה לא ברור מהתמונה: "[דוברת העירייה]". צלילים שיש להם משמעות: "[צלצול טלפון]", "[מוזיקה מתוחה]". ולא מה שאין לו משמעות. מספרים, תאריכים ומספרי טלפון נכתבים בדיוק כפי שהם צריכים להיות מוקלדים, כי מישהו יעתיק אותם מהמסך.

כתוביות או תרגום

כתוביות בעברית לסרטון בעברית הן הנגשה. כתוביות בערבית או ברוסית לאותו סרטון הן תרגום, וזו החלטת שירות: אם יש לכם מענה בשפה הזו, תרגום הכתוביות הוא דרך זולה להגיע לקהל. אם אין, הסרטון מבטיח שירות שלא קיים.

כתוביות אוטומטיות: למה חייבים לבדוק

זיהוי דיבור השתפר מאוד, וכתוביות אוטומטיות חוסכות את רוב עבודת ההקלדה. אבל גם הפלטפורמות עצמן לא מציגות אותן כתוצר סופי. בעמוד הכתוביות האוטומטיות של יוטיוב כתוב שהן עלולות לייצג לא נכון את מה שנאמר בגלל הגייה, מבטא, ניב או רעשי רקע, ושיש תמיד לבדוק אותן ולערוך את מה שלא תומלל כראוי. בכתוביות האוטומטיות של מודעות מטא, המערכת מציגה את הכתוביות לבדיקה ולעריכה לפני השמירה.

בסרטון של ארגון, הטעויות של זיהוי דיבור נופלות בדיוק במקומות הרגישים:

הכלל המעשי: כתוביות אוטומטיות הן טיוטה. מישהו שמכיר את הנושא צופה בסרטון מתחילתו ועד סופו עם הכתוביות, מתקן, ורק אז מאשר. כשיש תסריט, עדיף בכלל לדלג על הזיהוי ולסנכרן את התסריט עצמו, כמו בסנכרון האוטומטי של יוטיוב.

תהליך עבודה לארגון שמפרסם וידאו כל שבוע

ארגון שמפרסם סרטון אחד בחודש יכול להסתדר עם אדם אחד שזוכר. ארגון שמפרסם כל שבוע, בכמה פלטפורמות, צריך תהליך שבו הכתוביות הן שלב בהפקה, לא משימה שנזכרים בה אחרי הפרסום. זה התהליך שאנחנו ממליצים עליו:

שלוש החלטות הופכות את התהליך הזה לשגרה:

כדאי גם לרשום את המדיניות בהצהרת הנגישות של האתר: אילו סרטונים מונגשים, איך פונים כשחסרה כתובית, ומה החלופה. תקנה 35ה מחייבת שבהצהרה יהיו פרטים ליצירת קשר לצורך הודעה על היעדר התאמות נגישות, ופנייה כזו היא בדיוק מה שמפעיל את מועד 60 הימים של תקנה 35א(ד).

מה לכתוב בהזמנה מספק וידאו

הדרך הכי זולה לקבל כתוביות טובות היא לדרוש אותן בהזמנה. ספק שיודע מראש שהכתוביות הן חלק מהתוצר, מתמחר אותן, מתזמן אותן ומוסר אותן. ספק שמגלה את זה בסוף, יציע כתוביות אוטומטיות. אלה הסעיפים שכדאי להעתיק למפרט או להזמנת העבודה:

אם אתם כותבים מפרט רחב יותר, לאתר או למערכת שיש בהם וידאו, הסעיפים האלה נכנסים לפרק הנגישות. הרחבנו על מבנה מפרט במדריך אפיון אתר ומערכת, ועל עבודה מול גופים ציבוריים במדריך דיגיטל לגופים ציבוריים.

מה עושים עכשיו

היום, בלי תקציב: פתחו את חמשת הסרטונים שהכי הרבה אנשים רואים באתר ובערוץ שלכם, וצפו בהם בלי קול. ספרו כמה מהם מובנים לגמרי, כמה עם כתוביות אוטומטיות שלא נבדקו, וכמה בלי כתוביות בכלל. אחר כך בדקו מי בארגון אחראי על הכתוביות, ואם אין לשאלה תשובה, זו המשימה הראשונה.

השבוע: בדקו עם היועץ המשפטי ורכז הנגישות אם אתם בגדר "חייב בהנגשת תוכני וידאו" לפי תקנה 35ד, עדכנו את הצהרת הנגישות, והכניסו את סעיפי הכתוביות להזמנת העבודה הבאה מספק הווידאו. אם אתם מפיקים סרטונים עבור גוף ציבורי, ודאו שהכתוביות כלולות בתוצר שאתם מוסרים.

ג׳וני מפיקים תוכן, סושיאל ווידאו לארגונים ולחברות שנותנות שירות לגופים ציבוריים, עם כתוביות כחלק מהתוצר ועם כל הנכסים על שם הלקוח. רוצים לדעת איפה האתר שלכם עומד בנגישות, במהירות ובאבטחה: האבחון הדיגיטלי חינם נותן תמונת מצב בכמה דקות. ואם צריך שותף להפקה שוטפת של וידאו מונגש, ראו את שירות התוכן, הסושיאל והווידאו.